הקורונה עוד מסתובבת בינינו, אבל העולם כבר מתחיל לחשוש מפני המגפה הבאה. התפשטות חסרת תקדים של שפעת העופות בעשרות עדרי בקר בארה"ב מעוררת חשש עולמי ממה שעלול לקרות אם הנגיף, שכבר מתפשט במגוון עופות ויונקים, ימשיך להשתנות ובסופו של דבר יפתח את היכולת לעבור מאדם לאדם.
אנשי מקצוע בישראל מוטרדים מאוד לנוכח המצב בארה"ב. "מדובר באירוע חריג מאוד, שהשלכותיו עוד לא ידועות", אומר ד"ר תמיר גשן, מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות. "השאלה הגדולה היא האם תהיה קפיצה של הנגיף הזה חזרה מפרות לעופות נודדים, שעלולים להפיץ את הנגיף גם לשאר העולם".
4 צפייה בגלריה
עדרי בקר נדבקים במהירות בארה"ב
(צילום: JUSTIN SULLIVAN / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
ד"ר נתי אלקין, מומחה למחלות עופות, מסכים: "הנבואה ניתנה לשוטים, אבל אין ספק שמה שקורה בארה"ב מאוד מאוד מטריד. עד תחילת שנות ה-2000 שפעת עופות לא הייתה מחלה בולטת. העופות הנודדים היו נשאים, לא חולים. היו יש לנו אירועי תמותה נרחבים בעופות נודדים. בעגורים חווינו את זה גם בארץ. החשש הגדול הוא שהנגיף הזה יעבור שינוי שיעזור לו לעבור מאדם לאדם. ברגע שזה יקרה, יש סיכוי גדול שתפרוץ מגפה".
"המחלה עושה שמות בחיות הבר"
כבר יותר מחודש שבעולם עוקבים בדאגה אחרי התפשטות אחד הנגיפים שגורמים לשפעת העופות בקרב עדרי בקר בארה"ב. בסוף מרץ 2024 דיווחו שלטונות הבריאות האמריקניים על הדבקות עדרי פרות מניבות חלב בארה"ב בנגיף H5N1, שגורם לשפעת העופות. הפרות הנגועות נדבקו ככל הנראה מעופות בר שנשאו את הנגיף.
הדיווחים הראשונים הגיעו מטקסס ומקנזס אולם המחלה התפשטה מהר בכל ארה"ב. כיום היא נפוצה בתשע מדינות ובעשרות עדרים. זו הפעם הראשונה בעולם שבה זוהתה תחלואת פרות בנגיף הזה. חוואי שעבד עם פרות בטקסס, אחד ממוקדי המחלה הראשונים בארה"ב, נדבק ופיתח מחלה קלה מאוד, שהתבטאה בעיקר בדלקת לחמית העין. החולה לא הדביק את משפחתו ובשלב זה אין עדיין עדויות שהנגיף עובר מאדם לאדם.
ד"ר תמיר גשן: "זוהו 36 עדרי בקר לחלב בתשע מדינות, שנמצאו בהם פרות שהיו נגועות בשפעת העופות. לא מדובר בדיוק באותו נגיף שמסתובב באירופה כבר תקופה. הנגיף הזה הוא ככל הנראה הכלאה של הנגיף המוכר, שמגיע מעופות הבר, עם נגיף של שפעת עופות שהוא בעל פתוגניות נמוכה"
"כרגע זוהו 36 עדרי בקר לחלב בתשע מדינות, שנמצאו בהם פרות שהיו נגועות בשפעת העופות", אומר ד"ר גשן. "לא מדובר בדיוק באותו נגיף שמסתובב באירופה כבר תקופה. הנגיף הזה הוא ככל הנראה הכלאה של הנגיף המוכר, שמגיע מעופות הבר, עם נגיף של שפעת עופות שהוא בעל פתוגניות נמוכה. לפי הדיווחים האמריקניים, בעדרים האלה התמותה מאוד נמוכה. המעבר של שפעת עופות ליונקים אינו חדש. ראינו הדבקה בעיזים, בחתולים, בפילי ים, בשועלים בחורפנים (מינקים). מה שחדש בהתפרצות הנוכחית הוא שמדובר בנגיף קצת אחר, שיכולת ההתפשטות שלו בין פרות גבוהה".
מאז התפרצה המחלה בדרום מזרח אסיה בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, חששו המדענים מפני התפשטות של נגיף חדש ואלים יותר שיגרום למגפה עולמית בעלת שיעור תמותה משמעותי. אולם רק ב-2020 החלה שפעת העופות להופיע בהיקפים גדולים בעולם המערבי. מאות מיליוני עופות, 90 מיליון מהם בארה"ב, חוסלו במאמץ לעצור את התפשטות הנגיף, עד כה בהצלחה מוגבלת ביותר. למרות שבמקור מדובר בנגיף שמתקיים בעופות, הוא גורם יותר ויותר לתחלואה בקרב מינים אחרים – סנאים, חורפנים, דולפינים ואפילו דובי הקוטב. בשנה האחרונה קטל הנגיף עשרות אלפי אריות ים ופילי ים בארגנטינה.
"בשנים האחרונות המחלה גרמה לנזקים במאות מיליארדים", אומר ד"ר גשן. "היא התפשטה למשקים מסחריים מעופות בר, ועושה שמות בחיות בר. היא הגיעה כבר לאוכלוסיית הדובים בקוטב הצפוני ואחריו גם לקוטב הדרומי. אני חושש שגם אוכלוסיית הפינגווינים בקוטב הדרומי נמצאת בסיכון מוגבר".
המקרה הראשון בארה"ב התגלה בתחילת 2022 בקרב ציפורי בר בקרוליינה. באותו קיץ מתו מאות כלבי ים שנדבקו מציפורים חולות. בסתיו 2022 התפשט הנגיף דרומה, למקסיקו וקולומביה באמצעות ציפורים נודדות. בסוף אותה שנה הגיע לפרו וגרם לתמותה נרחבת של שקנאים. בתחילת 2023 הגיע הנגיף לארגנטינה ולאורוגוואי, שם קטל אריות ים וכלבי ים והמשיך לדרום ברזיל. באוקטובר האחרון חדר לראשונה לאזור הארקטי.
"עד תחילת שנות ה-2000, המחלה הייתה שולית לחלוטין בענף העופות", אומר ד"ר אלקין. "לפני 2003 כמעט ולא היו אירועים סוערים בבעלי כנף, אבל מאותה שנה מתרחשת דינמיקה שתופסת עוצמה הולכת וגוברת. אנחנו רואים יותר התפרצויות ביותר משקים מסחריים ופגיעה נרחבת הולכת באוכלוסיות של עופות בר. עד 2015 ארה"ב היתה מחוץ למשחק כי לא היה בה אירועי תחלואה. המומחים שלהם הסתובבו בכל העולם ונתנו עצות מה צריך לעשות. אבל ב-2015 ארה"ב נפגעה באירוע הכי סוער שהיה עד אז בעולם. 50 מיליון בעלי כנף מתו והושמדו. היו חוות שהושמדו בהן מיליוני מטילות, ומחירי הביצים קפצו בצורה מאוד מאוד דרמטית, אבל בסופו של דבר הם הצליחו להשתלט על האירוע".
הדינמיקה של התחלואה השתנתה
בשנתיים-שלוש האחרונות, אומר אלקין, הדינמיקה של התחלואה השתנתה. "זה התחיל עם התפרצויות בלהקות של חורפנים, עם היקף עצום של להקות שחלו. עד אז, יונקים היו נדבקים באופן נקודתי בלבד, למשל במקרה של טורף, שאכל ציפור נגועה. סיפור החורפנים הפך את האירוע מנקודתי להמוני, כי הם לא נדבקו בבודדים אלא בלהקות. אז הבנו שהנגיף מתחיל לעבור בין היונקים עצמם.
"בסוף 2021 התחילה התחלואה בקנדה ומיד לאחריה בארה"ב. עד היום השמידו יותר מ-80 מיליון בעלי כנף בארה"ב, והתחלואה גלשה בפעם הראשונה דרומה. בכל המדינות מלבד ברזיל, שהיא יצואנית העופות הגדולה בעולם, לא היה משק שלא נפגע. אבל יותר מכך. היו יונקים ימיים שנדבקו בנגיף במספרים מטורפים. יש תמונות מזעזעות של חופים מוצפים גופות של בעלי חיים ימיים, כמו אריות ים, שנדבקו בנגיף".
4 צפייה בגלריה
חזיר ופינגווין שמתו בחוף ברזיל במהלך התפרצות שפעת העופות בסוף 2023
(צילום: REUTERS/Diego Vara)
גם אחרי שדווח על מחלה מסתורית בבקר, שגורמת לירידה בכמות החלב ולשינויים במרקם שלו, ולתמותה בפרות החולות, לקח לשלטונות האמריקניים זמן לזהות שהגורם למחלה המסתורית החדשה הוא הנגיף המוכר של שפעת העופות. "זה 'בום', קודם כל אחד כי פרות הן אוכלות עשב, ולא אוכלות עופות נגועים, ודבר שני כי מדובר בעדרים שלמים שנדבקו, לא בפרטים", אומר ד"ר אלקין. "אחת ההשערות היא שהנגיף עבר בין הפרות במכונות חליבה. הנגיף נמצא גם ברקמות ריאה של פרות חולות, מה שמעלה את החשש שהוא עובר בתוך העדר דרך מערכת הנשימה".
לדבריו, "ההערכה היא שהאירוע התחיל ככל הנראה בסוף 2023 ועבר מתחת לרדאר, כלומר לא זיהו אותו. מדינות אחרות בעולם, כמו בריטניה, שנשאלות מדוע הן לא מבצעות ניטור לנוכחות הנגיף בעקבות האירועים בארה"ב טוענות שאין שום ראיה להימצאותו שם, אבל במדע - כל זמן שלא בדקת אתה לא יכול להגיד 'אין'. אם היית שואלת לפני חודשים ספורים אם יש סיכוי שהנגיף יגיע לעדר בקר של פרות חלב הייתי אומר לך 'לא'".
לפני שבועיים התגלה ממצא מדאיג נוסף שקשור למחלה. בבדיקות PCR שנערכו בארה"ב התגלו שאריות הנגיף באחת מחמש דגימות חלב מסחריות שהגיעו לרשתות השיווק. בשלב זה לא זוהה נגיף חי בעל יכולת הדבקה בדגימות הללו. משרד החקלאות האמריקני ומינהל התרופות והמזון (ה-FDA) פרסמנו הודעה לפיה החלב המסחרי הנמכר בארה"ב בטוח, מכיוון שתהליך הפסטור יעיל בנטרול הנגיף אולם הרשויות האמריקניות ממשיכות לחקור את הנושא.
ד"ר גשן מעריך שהסיכון לבריאות הציבור כתוצאה משתיית חלב אפסי. "פסטור מנטרל את נגיפי השפעת", הוא אומר. "בחלב מסחרי נמצאו חלקיקי נגיף, אבל לא הצליחו לבודד את הנגיף או גנום מלא שלו. נכון להיום אין שינוי בהנחיות העולמיות בנושא צריכת חלב. החדשות הטובות הן שהנגיף הזה כנראה לא מאוד מסוכן, לפחות בפרות. חלק גדול מהפרות הנגועות הפגינו סימנים קלים של ירידה בחלב, חוסר תיאבון וסימנים בנשימה ורובן התאוששו מהר. היו כאלה שהיו א-סימפטומטיות לחלוטין. לאן זה יתפתח – קשה לדעת".
נראה כי הנגיף רגיש לתרופות אנטי נגיפיות קיימות. אז למה בעצם זה מדאיג? בראש ובראשונה, בגלל הנזק האדיר לתעשיות החלב והעופות בכל העולם. על פי ניתוח גנטי שנערך לנגיפים שהתגלו בפרות, ייתכן שהאירוע החל בדצמבר וזוהה רק עכשיו, מה שעשוי להעיד על כך שהתחלואה בבקר נרחבת בהרבה ממה שידוע עד כה. באירוע האחרון נתגלו עדויות גם להעברה בין פרות, בין עדרים ולהעברה חוזרת מבקר לעופות ולחתולים.
אבל מטריד יותר החשש שאם הנגיף ימשיך להסתובב בהיקפים גדולים, להדביק עדרי פרות וחיות משק ולעבור שינויים אבולוציוניים, בסופו של דבר הוא עלול לעבור בקלות רבה יותר לבני אדם. נגיפי שפעת שמתקיימים במקביל אצל בעל חיים אחד עשויים להחליף ביניהם חומר גנטי וליצור וריאנטים חדשים, הנושאים את תכונותיהם של שני הזנים המקוריים. על פי ההערכות, לפחות חלק מהיונקים הימיים נדבקו זה מזה, ולא מעופות. ככל שהנגיף מסתגל יותר ליונקים גוברת הסכנה שידלג לבני אדם.
הסיכון לבריאות הציבור נותר נמוך
"הנגיף הזה משתנה אבולוציונית בצורה מהירה", אומר ד"ר אלקין. "כבר יש מעבר ליונק שהוא לא טורף, פרות, והעברה בין יונקים. החשש הוא שהנגיף הזה יעבור שינוי שיאפשר לו לעבור בקלות בין בני אדם, ויהפוך למגפה העולמית הבאה. מספיק שתהיה מוטציה מתאימה, וזה עלול להתרחש. מה שקורה כרגע בתחום הוטרינרי בארה"ב זו שערורייה בקנה מידה אדיר. הדבקה בסדרי גודל עצומים כמו שנראים שם גורמת נזקים אקולוגיים אדירים. כשהורגים 80 מיליון בעלי כנף זו הדרך להתמודד? לא ייתכן שב-2024 כל מה שהרפואה הווטרינרית יודעת לעשות במקרה כזה זה להרוג את בעלי החיים החולים".
בישראל, שידעה התפרצות גדולה של שפעת העופות בשנת 2022 ומאז עוד כמה אירועים קטנים יותר, עוקבים אחר ההתרחשויות העולמיות בתחום מקרוב. כל מוקד תחלואה נסגר ומושמד במהירות. "אנשי היחידה לבריאות העוף והמכון הווטרינרי עומדים בזמני תגובה חסרי תקדים", אומר ד"ר גשן. "מרגע שמודיעים על חשד לשפעת ועד לרגע שבו כל העופות בלהקה הנגועה מומתים לא עוברים יותר מ-48 שעות. הדבר הקריטי הוא להמית את הלקה הנגועה כמה שיותר מהר, כי עופות חיים הם מפעלים לייצור הנגיף. ברגע שמפסיקים את ייצור הנגיף, הכמות בסביבה הולכת ודועכת והסיכון להפצה קטן. בשנים האחרונות לא הגיעה אף פרה חיה מארה"ב לישראל. נכון לעכשיו אין לנו בקשות לרשיונות יבוא לבקר חי מארה"ב. צריך לציין שארגון הבריאות העולמי למחלות בעלי חיים עדיין לא נתן דעתו לנושא של הפצת שפעת עופות דרך יונקים. רק דרך עופות. אין סטנדרטים בינלאומיים בתחום הזה".
ד"ר נתי אלקין: "הדבקה בסדרי גודל עצומים כמו שנראים בארה"ב גורמת נזקים אקולוגיים אדירים. כשהורגים 80 מיליון בעלי כנף זו הדרך להתמודד? לא ייתכן שב-2024 כל מה שהרפואה הווטרינרית יודעת לעשות במקרה כזה זה להרוג את בעלי החיים החולים"
לפי שעה אין החלטה לחסן את העופות, בין השאר בגלל החשש שחיסון כזה לא ימנע את ההדבקה, אך יאפשר לעופות המחוסנים להמשיך להפיץ את המחלה מתחת לרדאר, בלי שיגלו שהם חולים. "אם יודעים למנוע את התפשטות המחלה בצורה יעילה, אפילו מבחינת עלות מול סיכון, לא בטוח שחיסון הוא הגישה הנכונה בישראל", אומר ד"ר גשן. "לחיסון יש עלויות והוא לא נותן מאה אחוז הגנה. אנחנו נמצאים בשלהי עונת הנדידה צפונה, שהסיכון להדבקה בה נמוך יותר, אבל ב-2019 הייתה לנו התפרצות של שפעת עופות בחג שני של פסח. עד אז צריך להיזהר מלפזר מילות הרגעה. להגיד שאפשר להיות שקטים עם שפעת עופות? זה לא".
בשלב זה, הערכת המסוכנות של הנגיף לבריאות הציבור הרחב נותרה נמוכה, בשל העובדה שלא זוהתה הדבקה מאדם לאדם. הקביעה הזו צפויה להשתנות אם תתגלה העברה מאדם לאדם או במקרה של הדבקות נרחבות מבעלי חיים לבני אדם. גם אם הנגיף יעבור מאדם לאדם, אומרים המומחים, לא בטוח שיהיה קטלני במיוחד, כפי שסברו בעבר, כשהעריכו שהוא גורם לתמותה של אחד מכל שני נדבקים.
"בסך הכול ישראל במצב טוב, אבל המוכנות שלנו לשפעת העופות לא מספיקה", אומר ד"ר אלקין, המשמש גם כמנהל המדעי של חברת "ביוואק", יצרנית תרכיבים ותרופות וטרינריות. "יש תרכיבים בעולם, שצריך לבחון וללמוד את יעילותם לקראת אפשרות של צורך בשימוש עתידי בהם. צריך לנטר את ההדבקה ולהכין מאגרי חירום של חיסונים. מישהו בשירותים הווטרינריים צריך לערוך מחקר מעמיק בנושא הזה, כי הסיכון גדול מאוד".
